מפגש נקודתי-אינטימי בין שני אנשים שברקע חייהם מצויה הגירה משפחתית פיסית ומנטאלית, השזורה בזהותם ומשתקפת בעבודותיהם...
בתערוכה זו קובצו יחדיו עבודות שנעשו על פי תצלומי משפחה ישנים, ציורי דיוקנאות האמנים בילדותם לצד אחים, אחיות, עבודות שנעשו על פי תצלום של חתונת ההורים, ציורי דמויות מהמשפחה המורחבת...

שבעה עשר אמנים מציגים בתערוכה זו. הם מייצגים קשת רחבה בתהליך גיבושה של הזהות האמנותית הפלסטינית בתחומי האמנות הפלסטית העכשווית. זהו חלק מההוויה הפלסטינית, הסוללת את דרכה מבעד לסדרה ארוכה של מוקדי סבל ומצוקה, העוברים מדור לדור.
סוגיית הזהות וסוגיית המורשת הן שתי סוגיות שמוצאות ביטוי ביצירותיהם של האמנים, כעין השלמה של מערך מחשבותיהם, חוויותיהם הרגשיות וניסיונם הנרכש. האמנים מציגים מבעד ליצירותיהם קובץ שאלות, התלבטויות, תסכול, תחושות שבר חברתי, חזרה אל העבר, עם צער המלווה נקיפות מצפון ותחושה של שייכות וגאווה.

תערוכת "מנאדיל" (מטפחות) מציגה את הקשר ההדדי-הכרחי בין הניגודים הנפשיים, הרגשיים והרעיוניים של האמנית מירוות עיסא. קשרים אלה קיימים במישור הכללי והפרטי גם יחד. גלריה מנאדיל מאפשרת לצופה להביט ולהתבונן לעומק בעבודות האמנית. כך יוכל להבחין במעשי ההתנגשות שהאמנית יוצרת מבעד ל"אני" ו"הם". "האני" הוא ההווה; "הם" העבר, שהשפעותיו שולטות עדיין ברגשותינו ובמחשבותינו.

יצירותיה של בות'יינה מלחם מתכתבות עם מורשת העבר ומתכתבות איתנו במושגים של היום. הרקמה הפלסטינית, הנושאת את הזהות ואת המורשת, מועברת אלנו בשפה פלסטית מודרנית, הנושאת את רוח העולם הזה ואת ההוויה שלנו בתוכו...
מלחם גוזרת ותופרת את פיסות הרקמה שלה, שוזרת את מילותיה על השמלות כביטוי של חופש רעיוני ויצירתי, מבליטה את ייחודה ומציבה בפני הצופים יצירה עשירה, שיש בה מידה של מבוכה.