תערוכת סיכום סימפוזיון 2008 - "על השולחן"
אוצרים: מרוות עיסא ואבנר זינגר
21 בנובמבר 2009 עד ה- 20 בפברואר, 2010
משתתפים: מוחמד אבו ארקיה, שלומית מנדלקרן, מנל מורקוס, חאדר ושאח, בותיינה אבו מלחם, לאה קרוגמן, ליה בורס, דורי זנגר, עדי ארונוב, מוחמד סעיד כלש, הודא ג'מאל, חסן ג'זמאוי, מגדלנה חפץ, מרק יודל, סלים עסאקלה ומיה שפירא.

ההכנות לסימפוזיון כללו בדיקת אפשרויות לשיתוף אמנים שאמנותם כוללת בתוכה שימור מסורות עשייה עתיקות יומין הנוגעות לתחומי עיסוקם.
החיפוש לקח אותנו למסע לימוד עם סדנאות היצירה בסיציליה באיטליה לצורך היכרות, ולמפגש מרתק עם ההיסטוריה והעמים של המקום – מפגש עם מקורות העשייה ומקורות העבר. בהיותנו שם גילינו שלמעשה, זהו מפגש עם קנאותם של האמנים המקומיים לרזי העבר ודבקותם בשימורן של מסורות עתיקות.
הנסיעה לסיציליה הפגישה אותנו עם ממסד תרבותי שסובב כולו סביב מסורות העשייה והנחלתן בדרך ממוסדת ומאורגנת לדורות הבאים.
הביקורים בסטודיו, השיחות והמפגשים עם האמנים, העסקנים ומנהיגי הקהילה המקומית, לא הותירו בנו ספק באשר לחשיבותה של מסורת העשייה הנמשכת מאות שנים וניכרת בכל פינה ברחובותיה ובסמטאותיה של סיציליה.
לאחר בחירתם של האמנים המשתתפים, חזרנו מצוידים בעושר תרבותי, כדי לקיים את הסימפוזיון באום אל-פחם.
האמנים האיטלקים, התרבות העשירה שהם באים ממנה והניסיון הרב שרכשו והביאו אתם – כל אלו עמדו במרכזו של הסימפוזיון.
עשרות אמני קרמיקה מכל רחבי הארץ, ערבים ויהודים, התקבצו סביבם כדי ללמוד, ולו במעט, את רזי המסורת הזאת.
איש מאתנו לא היה יכול לצפות שבמחוזותינו אנו, במציאות שאנו חיים בה, יהפוך הסימפוזיון לנקודת מפגש אחת כה אינטימית: כולם מסביב לאותו שולחן, ניזונים מאותו ידע, מישירים מבט לידיים הלשות את החומר ולברק בעיניים של החבר השכן, היושב ממול; כולם יוצקים לאותו כלי מסביב לאותו שולחן, ושואבים אנרגיה ואהבה מאותו מרחב מצומצם.
הייתי עד להתלבטויות ולשיחות המקדימות, למפגשי הערב ולשיחות הסיכום.
זה המקום להודות בעצמתם של מפגשים אלו. הם מרוקנים את האנרגיה ומתישים את הכוחות, אך בו -בזמן טוענים את הכוחות מחדש, ותמיד – למרות הכול – תמיד נשארת התשוקה והציפייה למפגש הבא.
ברצוני להודות לאוצרים, האמנים מרוות עיסא ואבנר זינגר, על העבודה הנפלאה והמאמץ הגדול אשר איפשרו ישיבה ויצירה מסביב לשולחן, במעגל הקטן, באינטימיות מלאה ובאווירה נפלאה.
תודות גם לאמנים האיטלקים והישראלים – יהודים וערבים – על השותפות, הכנות והאהבה.
השם שבחרו האוצרים לתערוכה זו, על השולחן, הוא שם בעל תוכן ועניין רב.
גג הגלריה התברך בנוכחותכם, השריתם אווירה מיוחדת וסימנתם כיוון לעשייה. נוכחותכם דבקה במקום הזה עד לרגעים אלו.
הפעלתם כוח עצום שיהיה לנו מקור השראה ורוחניות לכל עשייה בעתיד.
10/09/2010










הוסף תגובה
הדפסה
שלח לחבר